חברים נופלים הורים בנים/ילדים יצירת קשר חיפוש אתר בארי
לזכרם - אתר הנצחה של קיבוץ בארי
לב אורי
לב אורי
 
לידה  22/3/1951
קדמה
 
פטירה   19/6/2017
בארי
בן/בת של  שותה והושע לב
אח/אחות של  הדס

 

 

 

אורי לב

 

נולד: 22.03.1951           נפטר: 19.06.2017

 

אורי נולד  במרץ 1951 לשותה והושע לב, חברי קדמה. אורי נולד בעפולה, משום שמשפחתה של שותה התעקשה שתלד קרוב לביתם, קיבוץ תל יוסף, בגלל סיבוך בלידה קודמת. המזל לא האיר פנים לתינוק הצעיר: יחד עם אחדים מילדי קדמה נדבק בחיידק הפוליו, שהשתולל באותה תקופה בארץ, וחלה מאד. תקופה מסוימת נשקפה סכנה ממשית לחייו וכשהחלים, נשארו רגליו חלשות והוא התקשה לעמוד וללכת. הוריו, מתוך דאגה לשלומו, ביקשו מהמטפלות שלא תפנקנה אותו  בגלל חולשתו  ושלא תוותרנה לו ותיקחנה אותו על הידיים. יחד עם זאת, אביו הנגר בנה לו עגלה מיוחדת לשבת בה כשהתעייף בזמן הטיולים. כך למד אורי לאתגר את עצמו ולהתגבר על מגבלותיו. הוא הפך לחובב ספורט שאהב טיולים ומשחקי כדור. רק ספורט מים היה מחוץ לתחום.

 

שותה והושע היו חברים פעילים בקדמה. הושע נולד בגרמניה, הגיע לקיבוץ יגור עם עליית הנוער והצטרף לגרעין של קדמה.  לימים הקים את הנגרייה, עבד במטעים ובריכוז הפלחה, והיה גם מרכז המשק בתקופה הקשה. שותה, הבת הראשונה של תל יוסף, התקשרה לחברת נוער ששהתה  בקיבוץ, והצטרפה אליהם ל"קדמה שבנתניה". לימים עבדה במזכירות הקיבוץ, השתתפה בליל העלייה לקרקע, והייתה גננת ומורה ומזכירת הקיבוץ בתקופת הפירוק.

 

ב-1962 הגיעה משפחת לב לקיבוץ בארי, יחד עם משפחות נוספות מקדמה. אורי היה כבן 11 והצטרף לכתת הדס. אחותו הדס, הצעירה ממנו בשנתיים, הצטרפה לכתת שיבולים. אורי התגבר על המעבר ללא קשיים ניכרים.  הוא השתלב בחיי החברה, וחרף שתקנותו ובישנותו היה תלמיד טוב. "היה אחד מאתנו", אומרים בני הכיתה.

 

את שירותו הצבאי עשה אורי בחיל השריון. זו הייתה  עבורו הזדמנות חדשה, ותקופת פריחה : הוא למד את מקצועות החיל,  יצר קשרים חדשים, והרגיש שהוא מסוגל לעמוד בקשיים ולתרום לאחרים. במלחמת יום כיפור השתתף בקרבות הקשים בסיני. לא ידוע לנו הרבה על מה שחווה שם, כי אורי המעיט לדבר על כך. מפקדיו ציינו את תפקודו הטוב, אבל  יתכן  שהמלחמה יצרה בו קו שבר בלתי נראה. כך או כך, השירות הצבאי היה מאד משמעותי עבורו.  אורי הקפיד לשמור על קשר עם הפלוגה, התעדכן  בשינויים שחלו עם השנים בחיי האנשים, ועד סוף ימיו נסע באדיקות למפגשים השנתיים.

 

אחרי המלחמה חזר אורי לקיבוץ, ובהשפעת אביו השתלב בנגריה. כתת הדס התפזרה לכל עבר, ולאורי היה קשה ליצור קשרים חברתיים חדשים. הוא הרבה לבלות עם הוריו, ובמקביל  טיפח אוספים ותחביבים שונים. כמו אביו, אהב לצלם והיה גאה מאד בתמונות שלו.  הוא למד על ציפורים מספרים שהיו בבית, אהב לצאת עם משקפת ומצלמה לטיולי צפרות ולטיולי החברה להגנת הטבע, ונסע מדי שנה למרוץ הקפת התבור.

 

הושע נפטר בגיל צעיר יחסית, כשאורי היה בן 35 .  מכאן ואילך הצטמצמו חייו של אורי יותר ויותר, והוא בילה את שעות הפנאי שלו בעיקר בחברת אמו. יחד יצאו לטיולים , הצגות וסרטים. כניסתה של שותה לנאות בארי סימנה קו  שבר נוסף. אמנם, אורי המשיך לצאת להצגות בעזרת שמחהל'ה,  והשתתף בטיולי החוג של חנן ודורון, אבל עולמו הלך והתכנס. עבודתו בנגריה הייתה כרוכה בקושי ומתחים, ובכאב רב נאלץ לוותר עליה.  בשנים האחרונות  הצטרף למועדון "אנוש" בשדרות.

 

אורי רצה להיות דוד טוב. הוא זכר את ימי ההולדת של אחותו ואחייניו, והיה מקפיד להביא מתנות עם ברכה  מצורפת.  אולם, עם חלוף השנים התמעטו ביקוריו ואפילו לארוחות השבת לא תמיד הגיע. המשפחה ראתה  בעצב איך גם הקשר איתה הולך ומתרופף.  

 

אורי נפטר בשנתו. בן 66 היה במותו, בדיוק כמו אביו.

יהי זכרו ברוך.

 

מזהה  51
העתקת קישור