חברים נופלים הורים בנים/ילדים יצירת קשר חיפוש אתר בארי
לזכרם - אתר הנצחה של קיבוץ בארי
חדד נעמה
חדד נעמה
 
לידה  28/12/1948
צנעה, תימן
 
פטירה   24/4/2016
ישראל
הורה של  איתן, אסף, דפנה
נעמה חדד נולדה בשנת 1948 בעיר צנעה שבתימן. בגיל שנה עלתה המשפחה לארץ במבצע "כנפי נשרים". זמן קצר לפני עלייתם ארצה, נפטרה אם המשפחה, יהודית, והמשפחה עלתה לארץ בלעדיה.
אביה, ישראל משרקי, היה תלמיד חכם וסופר סתם, בקיא בתורה, איש דת שהקפיד על השכלה וחינוך. האם, יהודית, הייתה בעלת אופי חזק, שלטה בקריאה וכתיבה ובחרה את בחיר ליבה להינשא לו.
עם עלייתם, המשפחה התגוררה בכרם אברהם בירושלים. לצערה של המשפחה האם יהודית נפטרה ונעמה עברה להתגורר בגיל 6 בפנימיית "בית יעקב", שם שהתה את כל שנות ילדותה ובגרותה – עד גיל 18. הפנימייה הייתה בית עבורה והיא אהבה מאוד את המקום ואנשיו.
את מאיר הכירה במסיבת ריקודים באוניברסיטה, בה למדה הוראה וחינוך. לאחר לימודיה החלה לעסוק בהוראה ולימדה בבית ספר יסודי ברחביה.
בשנת השבתון החליטה נעמה לנסוע ללונדון למשך שנה, אותה הגדירה כאחת השנים המדהימות הפוריות והמשמעותיות בחייה. שנה של למידה, ביקורים במוזאונים, קונצרטים, הצגות והכרות עם תרבות ומקום שלא הכירה.
עם חזרתה, בשנת 1979 לאחר חמש שנות הכרות, נעמה ומאיר נישאו בירושלים, ובשנת 1980 הלכה נעמה עם משאלת הלב של מאיר והזוג הצעיר הגיע לקיבוץ בארי. במהלך השנים נולדו איתן 1980, אסף 1981 ודפנה 1984.
בתחילת דרכה החינוכית בקיבוץ החלה נעמה את עבודתה כמטפלת ומיד לאחר מכן כמורה, מחנכת למאות תלמידים לאורך השנים. בהמשך השלימה את לימודי התואר השני בהיסטוריה ולמדה אימון, לימודי מגדר, בלשנות והעשירה עצמה ללא לאות במהלך השנים.
לדברי ילדיה: איתן אסף ודפנה, סקרנות וצימאון לידע, הניעו אותה במהלך חייה. תמיד למדה, התפתחה: ציור, אומנות, עיצוב ומוסיקה ממקומות שונים ומכל הגוונים. עדויות לכך הן התמונות התלויות בביתם, הבית החם שיצרה ובנתה בשיתוף עם מאיר. אהבתה למוסיקה השפיעה על ילדיה, המנגנים בכלים שונים. הצלילים שנשמעו בביתה היו מיוונית לסינית ועוד.
נעמה חיה את השפה העברית, את התנ"ך ועשתה כל שביכולתה להביא ידע ואהבה זו לסובבים אותה.
נעמה האמינה בכל לב באדם ובטוב שבאדם, ועשתה כל שביכולתה לסייע, להעצים ולרומם לתרום וליצור מסוגלות עצמית, לכל אדם. עדות לכך היא בפעולתה במהלך השנים. תלמידים רבים מעידים, שהסיוע והעזרה להם זכו, אפשרו להם להגיע להישגים, להשלים בגרויות ולהמשיך ללימודים אקדמיים.
איתן מספר על אנשים רבים, הפוגשים ומתארים בהתרגשות על תרומתה וסיועה של נעמה להצלחתם – "היא הצילה את חיי", "אשה מדהימה".
דפנה מספרת על מלחמתה לאפשר לסטודנטית ממוצא אתיופי להתקבל למכללת ספיר. היא נאבקה על כל תלמיד וכל אדם שנזקק, עד להשגת התוצאה, שינתה להם את החיים וגרמה להם להאמין בעצמם ויכולתם.
נעמה הייתה אדם שמלא בנתינה, חמלה ואהבה, ופעלה מבלי לשפוט אף אחד. על כך יעידו עיסוקיה לאורך השנים, בהם פעלה עם נערים מעליית הנוער, התנדבה במסל"ן, טיפחה ילדים ממוצא אתיופי לקידום הישגים לימודיים, התנדבה ב"תלם", אימצה חיילים בודדים וסייעה לחברים בבארי ומחוצה לה בכלים אימוניים אותם למדה.
נעמה הקפידה להקנות ערכים משפחתיים, ליצור בית חם, אופטימי, לומד ומחויב אחד לשני. נעמה הייתה עמוד התווך של הבית, כל אחזקת הבית הייתה עליה. היא דאגה לכל וטיפחה כל פרט בבית ובמשפחתה.
בפסח שנה שעברה המשפחה נדרשה להתגייס לאור אירוע רפואי ונעמה מיד שינסה מותניים ויזמה את "מבצע מאיר". היא פעלה מתוך אהבה מחויבות ומסירות אין קץ, והפכה עולמות כדי להשיג את המטרה. כל זאת באופטימיות, ללא קובלנות וברוח טובה.
עם יציאתה לפנסיה, נעמה המשיכה לעשות את מה שהאמינה בו – נתינה, סיוע ועזרה. לימדה במסגרת העזרה הלימודית, סייעה לילדים שהתקשו בהוראה וכתיבה, אסטרטגיות למידה, הוראה מתקנת ולוותה ילדים לקראת מבחני הבגרות במקצועות רבי מלל – בקיצור עשתה את מה שהאמינה ואהבה.
עם לידתה של אלונה. נעמה נהנתה מאוד ממעמדה החדש, מהסבתאות. נוצר קשר הדוק ומיוחד בין שתיהן, קשר של אהבה הדדית, חברות אמיתית בין סבתא לנכדתה. אסף מעיד על כך שהתכונות שאפיינו את נעמה בחייה – חמלה, אהבה, נתינה הולכים ומתגלים באלונה הקטנה.
כך נזכור אותך נעמה, על הנתינה שבך, האמונה באדם, האופטימיות שבך, הרצון לעזור וללמוד, הסקרנות הבלתי נגמרת והאהבה האין סופית לזולת ולמשפחתה בעיקר.
יהי זכרה ברוך.

מזהה  38
העתקת קישור