חברים נופלים הורים בנים/ילדים יצירת קשר חיפוש אתר בארי
לזכרם - אתר הנצחה של קיבוץ בארי
מילס רבקה
מילס רבקה
לידה  6.5.1928
איזמיר, תורכיה
 
פטירה   15/12/2014
הורה של  אילת יחזקאל, גיורא שורק ז"ל, רון שורק

רבקה שורק לבית מילס
נולדה: 6/5/1928 נפטרה: 15/12/2014

רבקה נולדה באיזמיר, בשנת 1928. היא סיפרה שאמה נולדה בכפר נידח בתורכיה, ואביה הגיע לתורכיה ממצרים. השניים נפגשו והקימו משפחה ובה חמישה בנים ובנות. בבית דיברו לדינו, ברחוב תורכית, ובבית הספר צרפתית. רבקה למדה רק עד כיתה ב' משום שהיתה צריכה לסייע בפרנסת המשפחה. היא עבדה כילדת שליחויות אצל חייט. בנוסף היו לה חובות משפחתיים שכללו את שטיפת הבית, וחלוקת אוכל חם למשפחות שמצבן הכלכלי היה יותר גרוע. רבקה אהבה לסרוג, לתפור וגם לשחק משחקי ילדים כמו חמש אבנים וקפיצה על חבל.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התערער ביטחונם של יהודי תורכיה. בשנת 1943 הציעה הסוכנות היהודית להעלות ארצה נערים בגילאי 15-17. רבקה הצטרפה לקבוצה של 40 נערים שלא הכירה קודם, ויחד איתם נסעה ברכבת מתורכיה לביירות. משם נסעו במוניות לארץ ישראל. רבקה סיפרה שהנסיעה עברה דרך אזורים שוממים והיתה קשה, ארוכה ומפחידה. בסופו של דבר הגיעו לחיפה ומשם הועברו לקיבוץ שדה נחום. שם היתה רבקה כשנתיים. בהמשך התגייסה לפלמ"ח ועברה לגבעת ברנר. שם הכירה את אברהם שורק.
החתונה נחגגה בנאחביר ביוני 47, ערב מלחמת העצמאות. היתה זו "החתונה המשולשת" המפורסמת, חתונה של שלושה זוגות. התוכנית הגרנדיוזית פורסמה ביומן בארי:
"בשעה 18:30 תתקיים החופה בוואדי ליד המחנה. משם יחזרו החברים בעקבות הטרקטור, האוטו והסוס למחנה. לאחר זה תתקיים ארוחת ערב חגיגית. לאחר הארוחה תתחיל המסיבה. בתכנית: שירה בציבור, נגינת תקליט, דברי פתיחה, קטעי קריאה, דברים, קריאות מפי רפאל קלצ'קין שחקן "הבימה", הצגת "יוצר החלומות" בביצוע החוג הדרמטי, פרפראות ותכנית חופשית. "
החופה נערכה במדרון הוואדי המיוער, כ-200 מ' מהיישוב, והדרך אליו הוארה בעשרות לפידים. לכבוד האורחים הרבים הקימו חברי הישוב הצעיר אוהלים, והכיבוד החגיגי כלל גם גלידה שהגיעה באוטו קירור עם הדוד של אחת הכלות.
כשהיתה רבקה בהריון מתקדם עברה מנאחביר לגדרה, כמקובל, ושם נולדה אילת, הבת הבכורה. כתום מלחמת העצמאות עברה בארי לנקודה החדשה. רבקה ואברהם גרו באוהל, ואילת בבית הילדים. במשך השנים נולדו עוד שני בנים: גיורא ורון. רבקה עבדה בלול ואהבה מאד את עבודתה. היא אספה ביצים פעמיים ביום, וכשהגיע המיכון עבדה במיון הביצים. לא היה גבול לזריזות אצבעותיה. הילדים והנכדים זוכרים שאהבו לבקר אותה שם, ולראות אותה עובדת להנאתה.
כל השנים דאגה לילדים יותר מכל, במיוחד לבנים. לרון אפילו נתנה שמרים, כדי שיגדל... רבקה היתה מביאה מהלול ביצים כפולות שהיו פסולות למשלוח, או עופות שסיימו את תפקידן ומכינה מרק עוף ואורז וסלט.
חזי אומר שארוחת השבת היתה ההצגה הכי טובה בעיר, כי רבקה היתה שומרת לרון את החלקים המיוחדים שיחזקו אותו, וכולם היו מעלימים אותם או משחקים בלחטוף אחד מהשני את הביצים החומות הכפולות.
החיים עם אברהם לא היו קלים. לרבקה היה חשוב שלא לערב את הבנים הצעירים בקושי. היא נפרדה מאברהם רק לקראת יציאתו של רון מהבית, לשירות הצבאי.
עם סגירת הלול עברה רבקה לעבוד במחסן הבגדים. את אהבתה השקיעה בגינה, עדיין אפשר לראות את הפוטוסים שלה צומחים ליד ביתה הישן. בדרך הביתה היתה לפעמים נכנסת לגן חצב ולוקחת את סמדר או אחד הנכדים הביתה, לישון איתה. וכמובן, תמיד היתה קופסת הפתעות ומותר היה לקחת שורה אחת של שוקולד.
משפחתה של רבקה היא חמת מזג, וחיי המשפחה היו רצופים סערות שהקשו על רבקה. על אלו נוספו קשיים בריאותיים שגרמו לה סבל רב. לפני כשמונה שנים נאלצה לעזוב את ביתה ולחיות ב"נאות בארי". הקושי התגבר לקראת השנה האחרונה.
כשפונתה רבקה לבית החולים לא היה חשש רציני לחייה. רון ולורנס היו בטיול בתאילנד, וקיבלו הודעה רק כשהמצב החמיר בפתאומיות. הם לא הספיקו להפרד.
אפשר למצוא נחמה בכך שרבקה הלכה לעולמה כשהיא מוקפת בכל בני משפחת יחזקאל – בת, חתן, נכד ונכדות. אילת החזיקה בידה עד לנשימתה האחרונה. באותה נשימה החליקו כל קמטיה והיא היתה יפה ושלווה מתמיד.
רבקה היתה אשה פשוטה וצנועה. אושרה טמון בשלושת ילדיה, 7 נכדיה ונכדותיה, ושלוש נינותיה.
יהי זכרה ברוך.
מזהה  27
העתקת קישור