title
על עכברים ואנשים

העכבר הנו בן-דודו הקטן של החולדה. כמוה הנו מכרסם-כל המייחד את פעילותו בעיקר למשכנות האדם ולסביבתו. תאבונו גדול וכושר הריבוי – מפלצתי. בקיצור – הוא מזיק משמעותי. נוסף לנזק שבכרסום מצרכי מזון שונים וזיהומם, מעוררת נוכחות עכברים בדירה רתיעה עד כדי פחד בלתי רציונלי לעיתים ("עכברופוביה") וברור שכולנו רוצים להיפטר מהם. נתרכז קודם כל במניעה, ושוב, קודם כל ניקיון סביבתי!

 נוסף למזון ולמים זקוק העכבר למחסה ולמסתור ולמקום מתאים לבניית הקן. סבך עשבייה וגרוטאות למיניהן ליד הבית יעזרו לו מאד. ניקיון סביבתי רצוי כמובן גם מסיבות אחרות... זכרו כי מזון המיועד לכלבים/חתולים שנשאר גלוי באופן קבוע במרפסת או בכניסה מושך גם אורחים נוספים! ואל נא תאחסנו בעליית הגג וליד צנרת המזגן בוטנים וגרעיני חמניות וכדומה. עכבר שחדר במקרה לדירה שאינה מעניינת מבחינתו – יעזוב אותה בהזדמנות הראשונה ולא ימהר לחזור אליה (אז המלכודת תישאר ריקה...).

אז מה בכל זאת בדבר הדברה? מלכודות ורעלים, כמובן. מלכודות דבק חד-פעמיות ניתן להשיג בכלבו. מלכודות מסוגים אחרים שבידינו נציב לפי בקשה. רעלים (המסוכנים גם לבני אדם ולחיות המחמד) מוצבים על ידנו בתיבות נעולות לפי שיקולינו המקצועיים באתרים מתאימים ברחבי החצר, ומתוגברות לפי הצורך.
ואל נא נשכח את משל החתול והעכבר: גם חתול שאינו מביא את שללו לפתחנו – נוכחותו כ"טורף", נמצא שהיא מרחיקה את המכרסמים ומפחיתה (במידה מסוימת) את ריבויים.

החתול- מזיק למזיקים באופן 'טבעי'



ועוד משהו: מיליוני עכברים וחולדות (לבנים כמובן) משרתים את המחקר ואת המדע הביו-רפואי בפיתוח תרופות, חיסונים, השתלות ובמחקר על מחלות שונות. נמצא כי על אף ההבדלים הגדולים בין האדם לבין מכרסמים אלה, ניתן "לתרגם" מחקרים במכרסמים, בזהירות הראויה, לתועלת האדם. נכיר להם טובה על כך!

אברהם הברון, תברואה.

תאריך פרסום
16/8/2015