title
מוסף על הבריכה

בריכת השחייה, שעברה שיפוץ בשנה האחרונה, תפתח מחר- יום שבת. הבריכה קיימת מאז אוגוסט 1956, יום הולדת שישים בקרוב! האם נותרו אנשים שזוכרים את האירוע או השתתפו במבצע לסיומו? בואו נזכיר קצת נשכחות.
אזכור ראשון מופיע ביומון מה- 12 ביוני 1956 – "היום צריך להגיע באגר (מנוף עם כף חפירה) לחפירת תעלות אינסטלציה בבריכת השחייה". עד אמצע יולי כבר סיימו לרתך את הצינורות לכניסת המים ומי העודף והגיעו זפתים לזיפות הבריכה.

      
 מכאן ועד לפתיחה הרשמית באמצע אוגוסט, החל גיוס המוני שזכה לכינוי 'מ.ס.ב' – מבצע סיום בריכה, ואף חובר שיר לכבודו. חברים רבים התגייסו לעבודה בשעות הערב והשקיעו שמונה-תשע עשרה שעות עבודה כל אחד . בתשיעי לאוגוסט, בישיבה שדנה במסיבת הפתיחה, בישרו בצער על שאיש מועדת ספורט לא התעורר להטות שכם להכנת הפתיחה החגיגית. היום הגדול הגיע כעבור ארבעה ימים, ב- 13 לאוגוסט 1956 נחנכה בריכת השחייה בבארי!
"בריכת השחייה שקקה אמש מהמון אדם לאחר שמלאוה מים", בישר יומון המחרת, "לאור תאורה ארעית, התקיימו תחרויות שחיה ומשחקי מים, ובוריס חיבר המנון מיוחד לקראת האירוע".  גם דברי ביקורת מביא היומון: "היו ליקויים בארגון המסיבה ועל ועדת תרבות לעיין בהם".

  
  




ממיכאל עד דובי



מיכאל גדיש ז"ל הפך לאחראי על הבריכה, ובסיום עונת הרחצה בשנת 1964 פנה לחברים מעל דפי היומון: "נגמרה העונה, האם נצלנו מספיק את הבריכה? האם רחצנו ושחינו גם בלי לחץ ונדנוד של הילדים? לדאבוני לגבי הרבה חברים התשובה היא שלילית, כדאי לתקן זאת בשנה הבאה". נראה שיובל שנים מאוחר יותר, השאלה עדיין רלבנטית!
קצת יותר מעשור שנים לבריכה ודובי עופר ז"ל, לקח על עצמו את אימון ילדי בארי וחילק את מרצו בין ריכוז הרפת ובריכת השחייה. דובי הוא המסקר והמדווח העיקרי בשנים אלו על הנעשה בתחום. ב- 11 לאוגוסט 1969 מסר  כי עדי בודנקין (עדי דגן), השתתף בתחרות חצי הגמר לאליפות ישראל והשיג הישגים ברמה ארצית. 1:26.7 דקות ב- 100 מטר חזה.  זו התוצאה המהירה ביותר שהשיג בן בארי במשחה זה אי פעם!
כמה חודשים קודם לכן ביקש דובי מעל דפי היומון:" יש לי מכרז (כנהוג בימים אלה), לחבר שיהיה לי לעזר בארגון הקבוצה ואני בטוח שזה יקפיץ אותנו קדימה". כמעט יובל שנים מאוחר יותר מתפרסמים חדשות לבקרים מכרזים ביומון בארי, שלא תמיד נענים. דובי חזה זאת קודם.
עדי בודנקין, רביב גדיש, עוזי שזר, אשל גת, מעין שלוי וילדים רבים נוספים, שחו בקבוצה וייצגו אותנו בתחרויות הרבות באזור. באליפות הארץ ב-1968 שחה עוזי שזר למקום השלישי בגב לגילאי 12 ורביב גדיש סיים שישי לגילאי 14. 
בסיום אותה עונה הצר דובי על בעיה עיקרית: "יש לציין שאם היינו פותחים את הבריכה באפריל ולא באמצע יוני, הרי שהיינו מגיעים לתוצאות אלו באליפות הארץ והתוצאות היו כמובן יותר טובות". המציאות מראה שלא הרבה השתנה. באוקטובר 1973 פרצה 
מלחמת יום הכיפורים ודובי שגוייס כשריונר לא שב ממנה. אליפות אשכול קרויה מאז על שמו.
 




ממני עד מני

  

בתחילת שנות השבעים התחרה יזהר בהיר פעמיים בגב באליפות הארץ. פעם אחת זכה בסגנות ובשנייה הפסיד את תואר אלוף הארץ לאחר שהגיע ראשון, אך פסל בנגיעה המסיימת. ניצן רענן שהשתתף באותן אליפויות הגיע בחזה למקום החמישי. 
באמצע שנות השבעים כיכבו עדנה שוורץ, גילי הלמן ז"ל וניב כהן ז"ל בבריכה המקומית, ומיד אחריהם שחה אוהד סיון לאליפות הארץ. יחד איתו שחתה גם ילדה אחת שענתה לשם עדי בן יהודה. זמן קצר לאחר שעזבה עם הוריה את הנגב שברה שיאי גילאים והפכה במדי מכבי קריית אונו לכוכבת ברמה ארצית.
עברו עוד שני עשורים, בהם געשה הבריכה ממתרחצים ועשרות שחיינים צעירים. מכיתות סביון ורקפת – מתן כסלו, בן סוכמן, איילת שלוי, כפיר סיון ונבו נגלר הגיעו לאליפות הארץ. אחריהם שחו מכיתות אלה וצבעוני – ארז גתי, אלמוג מורן ושירה שגב, שגם הם ייצגו אותנו ברמה הארצית.
בשנת 1993 התחילה לשחות קבוצה גדולה של ילדים מחמש כיתות, יסמין עד תות. מקבוצה זו התמידה רביעיית שחיינים עד גיל הנוער והשתלטה על טבלת השיאים והמדליות המקומית. לודי וסטפן גז, תום בר כאלופה ארצית במשחה 100 מטר חזה לגילאי 11, ומעל כולם- אדם קלדרון. הנכד של האחראי הראשון של הבריכה ומורה הספורט המיתולוגי מיכאל גדיש ז"ל השיג הישגים שטרם נראו בבארי. מדליות לרוב מאליפויות ישראל, שיאי אשכול ששרירים וקיימים עד היום ושיא גילאים בלתי נשכח ב- 50 מטר פרפר.


שנות האלפיים 



הבריכה הישנה, שכבר מזמן הפכה ליעד חתונות מועדף, ואירחה אינספור תחרויות שחיה ואליפויות אשכול, אירועי תרבות, הופעות, ריקודים, 'קפה – בריכה' ו'פנאן על המים',  דולפת ועוברת מתיחת פנים נוספת, שלא מחזיקה מעמד זמן רב. 

   


ב2016 זכתה הבריכה לתקצוב נדיב לשם שיפוצה. במסגרת השיפוץ התברר כי מצבה דורש כמעט לבנות אותה מחדש.


      
שפוץ הבריכה 2014. צילום: סיימון קינג

 התודות לכל אלו שטרחו ועמלו והביאונו אל היום הזה! אחראים/ות, מצילים/ות ,ומאמנים/ות . ומעל כולם למני גודארד – 24 שנים אחראי על הבריכה.



בריכת אילן


בריכת הקטנטנים קרויה על שמו של אילן גדיש ז"ל, שהלך לעולמו בגיל שש, במרץ 1953. אילן היה ילד יפה עם בלורית בלונדינית והיה שובב גדול. בגיל הגן הוא הוביל את חבריו הצעירים, לימים מכיתת דרור, לטיולים ברפת ולכל מקום בקיבוץ. כך גם הגיע לבדו אל תוך מחסן הרעלים (ששכן באזור הרמפה של חדר אוכל היום) ושם שתה כנראה רעל ונפטר כעבור מספר ימים. כאשר נפתחה הבריכה הוחלט לקרוא אותה על שמו. הוא הונצח במקום עליו היה אחראי אביו מיכאל, שבן דודתו דובי, אימן ושהאחיין שלו אדם, הצטיין. יהי זכרו ברוך.


המנון למיס"ב – מבצע סיום בריכה 1956

מילים ולחן: בוריס בר סיני

מיום שנברא ונוצר העולם

הכל מתנועע ושב.
ביום שגבר ועלה האדם
נוצר עבורו המיסב.
ומאז התרבו ובקצב
מפעלים חדשים לבקרים
וכולם וכולם,
יציר כפיו של אדם
מונעים על גבי מיסבים.

 

פזמון: ה"מיסב" ה"מיסב"

מי חישב, מי חשב
שעלינו, יבוא וירכב,
בעמל וזיעה, שנטפה לא לשווא:
תנו תודה רבותי ל"מיסב".



מיום שנסב הירקון לאחור

"הלכו" כבר אלפי מיסבים.
בנגב המשיכה השמש לבעור
החליטו בריכה להקים.
התלקטו כל רואי השחורות
על פניהם החיוך – זידוני:
"אם תצליחו בכאן
אם מים לבנות,
נהיה למיסב-כדורי".

פזמון: ה"מיסב"...



חברו גם יחד מעדר ובטון

נרתמו למבצע הסיום
ושוב התגלה מה כוחו של רצון,
בריכת-שחיה קום תקום!
וזיעה נשפכה אז כמים
נמתחו כמיתר – השרירים.
וחלום התגשם
ומזמין את נושאיו
לטבילה במימיו הקרירים.

כתב: יובל בר



תודות על עזרה בהכנת הכתבה ל:
נילי בר סיני, מני גודארד, אמוץ אבני, אביבה סלע ולאודי בר סיני על מילות השיר.

תאריך פרסום
13/6/2016