title
מציירת את נוף ילדותה

טקסט תערוכתה של זיוה יליון- "שדרות הברושים" בגלריה 'ציאורים', והכתבה בעיתון 232, 2.2016 גליון 146 עם גלריית ציורי התערוכה
הפתיחה ב-26.2.2016



זיוה ילין נולדה בשנת 1962 , בקבוץ בארי, בת למייסדי הקיבוץ. 1984-87 למדה במדרשה למורים לאמנות, ברמת השרון. 2000-2002 השלימה לימודי B.ED במדרשה לאמנות בבית ברל 2006-2016 למדה לתואר שני ושלישי בבר אילן במחלקה הבינתחומית, לימודי תרבות ופרשנות. משנת 1994 אוצרת ומנהלת את הגלריה בבארי. מלמדת אמנות בתיכון "נופי הבשור" , ובמכללת ספיר, שער הנגב. הציגה תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות משנת 1991 ועד היום.  
הציר המרכזי ביצירתה נסוב סביב זיכרונותיה כילדה, שגדלה בקיבוץ בנגב בשנות השישים המוקדמות. כותבת זיוה: "אני חיה עדיין באותו מקום בו נולדתי ורואה אותו כל בוקר משתנה ומתפתח, אך גם נשאר בו אותו הגן של ילדותי, אותם השדות והמרחבים הפתוחים עד האופק. ואותם העצים. להפתעתי גיליתי שאני שייכת לאותו זן של אנשים שזוכרים כל פרט קטן מעברם שאחרים כבר שכחו: ריחות, צלילים, מראות ומשפטים שנאמרו. כל אלו הפכו להיות חומרי היצירה שלי. אליהם נוספו הזיכרונות הקולקטיביים שנוגעים באנשים אחרים." 

 דברי זיוה על התערוכה שדרות הברושים- 2013-15 
ציורים אלו נעשו בחלקם בטכניקת עבודה עם גלגלות, מברשות וספוגים וניכרת בהם קונטרסטיות רבה ועבודה גסה, מהירה ואקספרסיבית. שדרות של ברושים על גבי בדים גדולי מימדים חוסמות את טוות הראייה, מעלות על הדעת כוחניות, איום, ועוצמה מתפרצת. הדימוי העצי מתפרק. נזילות באדום ושחור מאיימות להטביע ולמוסס אותו. תגובה רגשית אישית לתחושה של חוסר מוצא שאופפת אותי. הנוף אבד מאחור והשמיים מבצבצים אדומים אדומים אדומים. (כמו בשיר הילדים מהתקליט "זרעים של מסטיק", שכה אהבתי) הברוש הפך מזמן לסמל קולקטיבי. הוא ניצב בבתי הקברות כנר נשמה, הוא שובר הרוחות בשולי הפרדסים. אין לו תואר והדר ומאידך - אין ישראלי ממנו. אני עובדת מתוך צילומים של הברושים המוכרים לי כל כך שנמצאים ליד הבריכה, ומאחורי מגרש הטניס, בשולי הקיבוץ, מאובקים ועזובים אך בלתי מנוצחים. לצבע האדום הגעתי כמעט בטעות. היה חסר לי לבן בסיס למרוח על הבד ושמתי אדום שהיה לי באותו זמן בשפע. גיליתי שהוא זוהר וחם ומקבל את השחור בצורה שונה לגמרי מהלבן. מאותו רגע הצבע האדום הפך לחלק ממני. רק שנים מאוחר יותר הבנתי מה נותן לי האדום ועל מה הוא עונה לי. יש שרואים באדום סימן לסכנה, לאיום, לבולטות והתבלטות, למלחמה ולדם, וכיום גם מקשרים אותו לכריזה המתריעה מפני נפילת טילים "צבע אדום", אבל האדום עבורי הוא הרגש הטהור. עוצמה רגשית מהפנטת, תשוקה ואהבה. כשהוא חובר לנופי ילדותי ולדמויות שאני מציירת, הוא מקבל משמעות עמוקה של שייכות וקשר למקום שאני חיה בו. לדרכים, לעצים, לילדה שהייתי ועדיין חיה בתוכי, מסרבת לעזוב.
 זיוה ילין, 2016



זיוה ילין שדרות הברושים 2013-15 תאריכים: 26.2.16 - 12.3.16 כולל הפתיחה: יום ו' 26.2.16 בשעה 19.30 בגלריה "ציאורים" בקיבוץ אורים שעות הגלריה: ימי שישי 19:30 –20:30 שבתות 11:00 – 13.00 או בתיאום עם אסתי- טלפון: 08.9920561 או בנייד: 05-.6786432 (גם לפתיחת השער) 
תאריך פרסום
3/2/2016
גלריית תמונות