title
חיבוקים



עשרות שנים הוא מתרוצץ ללא חת בין קסאמים ופצמ"רים,בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, אם בימי מלחמה ואם בימים רגועים יותר. המוטו שלו אומר: "אם חייל נמצא איפה שהוא, גם אני יכול." 


החודש, עם סיום שנה ותחילת חדשה, לאחר כשלושים ושלוש שנות התנדבות למען החיילים, (שכללו בתחילתן כניסה למוצבי צה"ל בתוך רצועת עזה), קיבל יצחק נשיא תעודת הוקרה בטקס השנתי של אוגדת עזה, יחד עם ארבעים חיילים ושלושה רבש"צים.


"כולם כבר קיבלו תעודות ומרב כבר שאלה אותי מה איתי", מספר יצחק על הטקס המרגש, "ואז קראו לי במיוחד לעלות לבמה, קיבלתי תעודה וחיבוק ובדברי אמרתי שהעיקר לא ההתנדבות החומרית אלא החיבוק לחייל ולחיילת." 


יצחק מבקש להזכיר שוב את עזרתה של קהילת בארי , "זו תמיכה פיזית וחברתית. אירחתי פה פעם גדוד וכשהייתי צריך לבקש את אישור המזכיר הוא כתב לי: 'יישר כוח! ' יש לנו קהילה שיכולה ורוצה לתרום, ועושה את זה. חברים שעוזרים לי אומרים :'מתי שתצטרך משהו- קרא לי'. זה מעודד ומחדש כוחות. אני רוצה להמשיך, ולמצוא מחליף עם הזמן."





נאחל ליצחק ולחיילים עוד הרבה שנים טובות של מפגשים, ואם אפשר- ללא מלחמות. זו הזדמנות להיזכר בקטעי ראיון אתו בעצם ימי 'צוק איתן'. התמונות צולמו ביום בו רוב החיילים ששהו בבארי עזבו אותה , לא למטרת כניסה לעזה- אלא בתקווה, שהתממשה רק לאחר מספר שבועות- שהמבצע הסתיים.





יצחק נשיא ב'צוק איתן'





"אני משתדל לעזור בכל דבר, לחברה שיושבים בלי כלום במדבר סיפקנו קרח, מישהו בא היום לבארי לתקן מכנסיים, התארחו להתקלח אצל חברים ( בעיקר חיילות) . זה התחיל שחילקנו חבילות שי, נתתם להם את מספר הטלפון כדי שיתקשרו אם הם צריכים משהו. והם שאלו אם יש צינור בגינה שאפשר להתקלח בו. אמרתי 'אל תדאגו' ובאמת הגיעו (כמובן שהתקלחו במקלחת אמיתית, א"ג) . מאז יחידה מספרת ליחידה וכל מי שרוצה בא ומתקלח. דאגתי גם לסידורי לינה. באו אלי שמונה חיילים, צירפתי אותם לעוד שלושה וסידרנו להם מקום. אני מאלתר ויש לי עזרה גדולה ממעין ברקאי, שאני צריך את האישור שלו." 




"היה פה רכב של עובדי בנק לאומי שביקרו כדי לחלק ממתקים. הקשר נוצר דרך אנשי השיווק בדפוס. 
פנו אלי מועד העובדים ורצו לשלוח את החבילות. אמרתי להם: 'תבואו, תלחצו יד, תתנו חיבוק- זה שווה יותר מכל שי'.  ארז גתי ביקש ממני להוביל אותם לשטחי הכינוס, לחיילים הקרביים שיושבים על הקו. חילקנו מאות חבילות."




"יש לי עזרה גדולה ותמיכה מהמוסדות. עוזרים לי מעין בר, אריק מור ומתנדבים רבים שרוצים לעזור אבל אין לי מספיק עבודה. בשבת חילקנו קרטיבים- חוויה בלתי רגילה. היו לנו כשתים עשרה חבילות שנתרמו בכלבו על ידי חברים ובהן מצרכים וצ'ופרים. ניקול ודניאל אסקפה הצטרפו אליי. הסתובבנו שעתיים שלוש וזו היתה חוויה. 







תאריך פרסום
17/9/2015
גלריית תמונות